מה זה "אינטליגנציה פיננסית"? מי צריך אותה? ואיך אפשר לפתח אותה, אם בכלל?
רובכם בוודאי מכירים את המושג "IQ" המשמש כמדד למנת משכל. ויודעים גם ש "EQ" מתאר אינטליגנציה רגשית. אבל האם שמעתם פעם על FQ או בשמו המלא Financial Quotient? האם קראתם לאחרונה מאמרים שעסקו בנושא "אינטלגנציה פיננסית"? הרשו לי לנחש: רובכם לא קראתם על כך בשום מקום. אז מה אתם מפספסים?
אינטליגנציה פיננסית זו היכולת לצבור עושר ולנהל את ההון שצברנו ע"י הבנה כיצד עובד הכסף. אנשים נוטים להגיע לרווחה ולשגשוג כלכלי בעקבות תוצאות של החלטות פיננסיות גדולות וקטנות. כדי שנדע לקבל החלטות נכונות, עלינו להיות בעלי ידע והבנה בתחומים הקשורים לפיננסים. לדוגמא: השקעות, אשראי וחוב, שוק ההון, תכנון פיננסי וכיו"ב. הבנה בתחומים אלו עשויה לשפר את ההתנהגויות הפיננסיות של האדם, ובכך לסייע לו להגיע לרווחה כלכלית.
ובמילים פשוטות יותר: ככל שיהיה לאדם ידע נרחב יותר והבנה טובה יותר בנושאים כלכליים, כך יוכל לכלכל את צעדיו בחכמה ולקבל החלטות שישפיעו על עתידו הכלכלי בצורה טובה יותר.
אם בשלב זה אתם מהרהרים "למה לי פיננסים עכשיו?", יכול להיות שאתם שכירים שמשתכרים באופן יפה ואפילו חוסכים לפנסיה. ואם ההכנסות שלכם שוות להוצאות – אז בכלל הכל דבש ואפשר להמשיך הלאה , כי אנחנו מסודרים. אז זהו שלא. בואו נצלול קצת למציאות של 2021 כדי לראות מה הסביבה שאנו חיים בה היום, ולאן אנו צועדים בעוד עשור או שנייים. לטובת הצעירים שבחבורה, ננסה להעריך איפה תהיה האנושות בעוד כשלושים-ארבעים שנה, עת יגיעו לגיל הפרישה.
תוחלת החיים מתארכת
בזכות המדע והקידמה תוחלת החיים מתארכת בקצב של כ 2-2.5 שנים מדי עשור. בני הדור הצעיר שקוראים מאמר זה , יחיו קצת יותר ממה שהוריו יחיו והרבה יותר ממה שסבא-סבתא שלהם יחיו (עד מאה ועשרים).
די להביט בגרף המתאר את העלייה בתוחלת החיים משנת 1975 עד 2016. מתוחלת חיים של 70 שנה לגברים ו 75 שנה לנשים , הגענו לתוחלת חיים של 82 שנה לגברים ו 85 שנה לנשים, נכון ל 2016. כלומר, בהשוואה לפני 40 שנה, תוחלת החיים לאדם התארכה ב 10-15 שנה.
נמשיך הלאה: תוחלת החיים של גילאי 82-85 היא "תוחלת חיים בלידה". מי שנולד בשנה כלשהי, מהי תוחלת החיים הצפויה לו. עכשיו נבדוק מה המספרים ב"תוחלת חיים מותנית": ניקח קבוצת אוכלוסיה שהגיעה לגיל 65, ונבדוק מה תוחלת החיים שלה. ההנחה היא שכאשר בודקים את כלל האוכלוסיה, הממוצע מוטה כלפי מטה (מחלות קשות, תמותה בגיל צעיר וכו'). כאשר בודקים את האוכלוסיה הבוגרת – אלו שהגיעו לגיל 65, תוחלת החיים שלהם צפויה להיות 85 שנה. ובעוד 30 שנה, מעריכים שתוחלת החיים תגיע לגיל 90 ואף יותר מכך. ושוב, 90 זה רק הממוצע…
המסקנה ברורה: אנחנו הולכים לחיות יותר זמן ממה שהורגלנו (ושוב, רק בריאות ועד 120 לכולם). כלומר, צפויות לנו שנים רבות יותר ללא הכנסה מעבודה אלא בעיקר הכנסה המבוססת על החסכון הפנסיוני שלנו.
אגב, אלו אולי הבשורות הטובות. הבשורות הפחות טובות הן שתוחלת החיים הבריאים עומדת על 65 בכלל האוכלוסיה, ו 75 בהנחה שהגעתי לגיל 65. כלומר כ 10-15 שנות החיים האחרונות של האדם הממוצע, מוגדרות כשנים שאינן בריאות. הכינו את הארנק לטיפולים רפואיים…
מקור: הלמ"ס, 2016
קרנות הפנסיה מתכווצות
לא. אל תדלגו לסעיף הבא! אני יודע שפנסיה זו מילה שגורמת לכם לנוע באי-נוחות בכיסא. פנסיה זו מילה של מבוגרים בני 67. אתם ודאי אומרים: "עזוב, הכל טוב, גם המעסיק וגם אני מפרישים כל חודש הרבה כסף לפנסיה, וצברתי כבר חיסכון של מיליון שקל".
קוראות וקוראים יקרים, זה הזמן להתעורר. מי שלא יבין מהי קרן הפנסיה, איך היא עובדת ולמה אי אפשר לסמוך על הכסף שאנחנו מפקידים לשם – צפויה לו ירידה משמעותית ברמת החיים כאשר יגיע לגיל פרישה.
קרן פנסיה היא תוכנית חיסכון המיועדת לפדיון לאחר גיל הפרישה בצורה של קצבה חודשית. הקרן מאגדת בתוכה מספר רב של חוסכים הנקראים גם עמיתים. כל אדם מפריש אחוז מסויים מהשכר שלו מדי חודש והקרן משקיעה את הכסף שנצבר בקופה באפיקים שונים. כאשר האדם מגיע לגיל פרישה הוא יקבל קצבה חודשית מהקרן, עד יומו האחרון.
אלא מה, תוכניות לחוד ומציאות לחוד. זוכרים את הסעיף הקודם, על תוחלת החיים שמתארכת? בסופו של יום, איך מנהלי קרן הפנסיה יודעים כמה קצבה מגיעה לי כל חודש? פשוט מאוד – נעזרים בלוחות אקטואריים ולוחות תמותה. לדוגמה: נניח שחסכתי בקרן הפנסיה 1,000,000 ש"ח, אזי מחשבים את הסכום שצברתי ומחלקים במספר החודשים ש"נותרו לי לחיות". אם תוחלת החיים היא גיל 82, ופרשתי בגיל 67 – אזי 1,000,000 ש"ח לחלק 15 שנה, לחלק 12 חודשים בשנה – וקיבלנו הכנסה חודשית של 5,555 ש"ח לחודש.
אם לא הארכתי ימים עד גיל 82 – הקרן הרוויחה – כיוון שיש סכום שאני לא קיבלתי, וסכום זה נשאר בקרן.
הארכתי ימים? הרווחתי. הקרן תמשיך לשלם לי 5,555 לחודש, אפילו אם בפועל היא תחלק לי קצבאות מעבר לסכום שחסכתי.
ומה יקרה אם בעוד עשור או שניים נגלה שתוחלת החיים התארכה מעבר למה שחישבנו היום? נכון, הסכום שנצבר בקרן הוא קבוע, וסכום זה יחולק על פני מספר רב יותר של חודשים וזה אומר שהקצבה החודשית שלי תקטן.
חוסר יציבות בשוק העבודה
הרבה דברים אפשר ללמוד מהמשבר שנגרם בעקבות מגיפת הקורונה. אחד מהם זה חוסר היציבות בשוק העבודה. ערב הקורונה שוק העבודה בישראל היה משק בתעסוקה מלאה ותוך חודשים בודדים הידרדר ל 20% אבטלה. אחד מכל חמישה אנשים הוא מובטל. תוסיפו לזה מאות אלפי עצמאים שפרנסתם נחתכה או שכירים ש"קוצצו" למשרה חלקית.
נכון, קורונה אין כל שנה, וגם לא כל עשור. אבל משבר כלכלי גדול מתרחש בממוצע אחת לעשור. השאלה שאתם צריכים לשאול היא לא "האם יהיה משבר בעתיד?" אלא "מתי יהיה המשבר הבא?".
הפריווילגיה של "קביעות" במקום העבודה נמצאת בסכנת הכחדה וכמעט ולא קיימת היום, למעט במגזר הציבורי או בחברות "הסתדרותיות". וכשיש משבר כלכלי – למעסיק אין סנטימנטים והכל נעשה מתוך שיקולים כלכליים להצלת העסק. כך, העובד מוצא עצמו נפלט משוק העבודה לתקופת זמן לא מבוטלת. תוסיפו לזה את הסיסמה "העולם שייך לצעירים" שמקבלת ביטוי בשטח, והרי לכם אחוזי אבטלה גבוהים שעולים עם הגיל: ככל שאתה מבוגר יותר – כך תתקשה יותר למצוא עבודה.
הביטוח הלאומי קורס
תוחלת החיים עולה, הילודה עולה, ומכיוון שאחוז האוכלוסייה שאינה עובדת (ילדים וגימלאים) עולה, כח העבודה במשק מצטמצם באופן יחסי. כל אדם שעובד משלם "מס" לביטוח לאומי, וכל מי שלא עובד, ילדים וקשישים (ואוכלוסיות נוספות), מקבל קצבה מביטוח לאומי.
מה צופה העתיד? אחוז העובדים נמצא בירידה, אחוז הילדים ומבוגרים שאינם עובדים, בעלייה. מה שגורם באופן ישיר לירידה בתקבולים (הכנסות) של הביטוח הלאומי, ועלייה בתשלומים (הוצאות). המשמעות היא שהקופה של הביטוח הלאומי – תתרוקן בשנת 2045. אם לא יהיה שינוי משמעותי של דחיית גיל הפרישה, ביטוח לאומי לא יוכל לשלם דמי אבטלה אם פוטרתם ממקום העבודה. יתרה מכך, גם לא יהיה לביטוח הלאומי כסף כדי לשלם קצבאות זקנה. אגב, נכון לשנת 2020 קצבת זקנה היא כ 1,600 ש"ח ליחיד וכ 2,400 ש"ח לזוג.
מקור: The Marker
תוחלת החיים מתארכת, קופות הפנסיה מתכווצות, שוק העבודה לא יציב, והביטוח הלאומי בדרך לקריסה. תוסיפו לכל אלו את רמת החיים שעולה עם השנים: טסים יותר לחו"ל, מבלים יותר בארץ, קונים יותר בגדים ובעיקר – הרפואה המתקדמת מעניקה לאוכלוסיה הבוגרת שרותי רפואה שלא היו פעם , אבל עולים הרבה מאוד כסף…
שתי משכורות זה כבר לא מספיק
המסקנה המתבקשת היא פשוטה: מי שרוצה רווחה כלכלית בעתיד, צריך לזרוע את הזרעים היום. לא די לסמוך על המדינה, על ביטוח לאומי וקרן הפנסיה, כי אי אפשר לדעת באמת כמה כסף יהיה לנו בגיל הפרישה או בעיתות משבר. ויהיו משברים.
אם בעבר משק בית נהג להתבסס על הכנסה משתי משכורות, הרי שברמת החיים שאנחנו חיים היום ובבלת"מים הצפויים לנו במהלך החיים, משכורת סטנדרטית כבר לא מספיקה. אם המדינה לא תדאג לכם, אתם צריכים לדאוג לעצמכם . (האם המדינה דאגה לכלכלת האזרחים במשבר הקורונה? לעצמאים? לעובדים במגזרים שהשובתו מעבודה למשך שנה?)
מה יכולה לעשות גברת כהן מחדרה, מה יעשה החייל המשוחרר או אדון שכיר שיוצא לפנסיה בעוד כעשר שנים? יתרה מזו, מה כבר יכול לעשות תיכוניסט ממוצע? המפתח לרווחה כלכלית בהווה ובעתיד הוא ללמוד ולהכיר את עולם הפיננסים. ללמוד איך משקיעים בשוק ההון, להבין שיש גם חוב טוב והלוואות טובות, לדעת איך לבחור קרן השתלמות, להכיר את תחום המשכנתאות, להתכונן לפנסיה בחכמה ועוד ועוד ועוד. על ידי למידה של תכנים אלו, תוכלו לרכוש כלים שיסייעו לכם להבין את הסביבה הכלכלית שלכם ולקבל החלטות שיסייעו לכם להגיע לרווחה כלכלית.
ועוד דבר. סבלנות והשקעה. אני לא מבטיח כאן שתוכלו להתעשר תוך שנה או שנתיים, אני לא מבטיח שתוך חמש שנים תפרשו מהעבודה ותוכלו להיזרק על ערסל באיי תאילנד. גם לא תמצאו כאן סודות איך מגיעים לתשואה של 20% בשנה. אבל כן תמצאו כאן הרחבה על נושאים כלכליים שמשפיעים על חיי היומיום שלכם וישפיעו על עתידכם, וכן תמצאו כאן הכוונה שתוכל להביא אתכם לעושר ולרווחה כלכלית. כמה כסף? תוך כמה זמן? זה כבר תלוי בכם. תלוי במחויבות שלכם.
מהתיאוריה לפרקטיקה, פינת התכל'ס:
הצטרפו לרשימת התפוצה שלי ותהיו הראשונים לקבל מאמרים, סקירות וטיפים שיעזרו לכם לפתח אינטליגנציה פיננסית. כך תוכלו ללמוד בצורה ברורה ופשוטה על הכסף שלכם, איך להיכנס לעולם ההשקעות, להכיר את אפשרויות המסחר בשוק ההון, ללמוד על השקעות בנדל"ן, איך מייצרים מקורות הכנסה פסיביים, ובעיקר – תקבלו כלים פרקטיים שיסייעו לכם להגיע לרווחה כלכלית.