יש לי מושג
בעמוד זה תוכלו למצוא מושגי יסוד בפיננסים והשקעות.
מושגים כלליים
אינפלציה מוגדרת כעליית מחירים מתמשכת, וירידה מתמשכת בערכו של המטבע המקומי.
התופעה יכולה להתרחש עקב גורמים כמו עליית ביקוש, עלות ייצור גבוהה, או הפחתת ערך המטבע. אינפלציה משפיעה על כוח הקניה של הציבור, כך שכל יחידה של מטבע קונה פחות סחורות.
לדוגמא, נניח שיש לך 100 ש"ח והיום אתה יכול לקנות סל מוצרים בסך כסף זה. אם יש אינפלציה של 5% בשנה, תקנה את אותו סל בשנה הבאה, אבל במחיר של 105 ש"ח. ובמילים פשוטות: 100 ש"ח שיש לך היום בארנק, יוכלו לקנות פחות בשנה הבאה.
ריבית זו היא הריבית הבסיסית אותה גובה בנק ישראל מהבנקים המסחריים עבור הלוואות קצרות טווח. היא משמשת כנקודת מוצא לקביעת שאר שיעורי הריביות במשק, כגון ריביות על אשראי לצרכנים ועסקים. ריבית בנק ישראל נקבעת , איך לא, על ידי בנק ישראל ומשתנה בהתאם למדיניות המוניטרית ולמטרות כלכליות, כמו שליטה באינפלציה ועידוד צמיחה כלכלית. שינויים בריבית בנק ישראל משפיעים על מגוון רחב של פעילויות כלכליות ופיננסיות במדינה, ובעיקרן – השפעה ישירה על ריבית הפריים.
ריבית הפריים היא ריבית משתנה, המושפעת מריבית בנק ישראל. ריבית הפריים משמשת את הבנקים המסחריים כנקודת מוצא לריביות על הלוואות ופקדונות ומחושבת על בסיס ריבית בנק ישראל בתוספת מרווח שנקבע על ידי הבנקים. בפועל כלל הבנקים מחשבים את הפריים ב-1.5% מעל ריבית בנק ישראל. בנק ישראל לא קובע את ריבית הפריים הנגבית במערכת הבנקאית, אלא רק מפרסם את ריבית בנק ישראל.
שוק ההון
נייר ערך המהווה תעודת התחייבות לתשלום חוב. זהו מכשיר פיננסי בעזרתו לווים גופים שונים כסף. בדרך כלל אג"חים מונפקים ע"י ממשלות כדי לגייס כסף מהציבור, אך יש גם אג"חים של חברות ציבוריות.
רמת הסיכון בהשקעה באג"חים נמדדת לפי מידת יציבותם ויכולתם להחזיר את ההחזקה. אג"חים ממשלתיים בדרך כלל נחשבים לבטוחים יותר, אך עדיין קיים סיכון שהמדינה לא תצליח לפרוע את החוב.
ישנם אג"חים המשלמים את הקרן והריבית בסיום תקופת החוב וישנם כאלו המשלמים את הריבית במועדים קבועים לאורך תקופת החוב, ואת הקרן – בסיום. ישנם אג"חים המתחייבים לריבית קבועה, ויש כאלו עם ריבית משתנה.
איגרת החוב נסחרת בבורסה וניתן לקנות ולמכור אותה בלא קשר למועד פירעון "ההלוואה". איגרת חוב היא מכשיר השקעה שנחשב סולידי, בפרט אלו המוצעים ע"י ממשלת ישראל.
הבורסה לניירות ערך היא פלטפורמה פיננסית המאפשרת למשקיעים לקנות ולמכור מכשירי השקעה שונים. בין היתר: מניות, אגרות חוב (אג"ח), כתבי אופציות ועוד. הבורסה יוצרת מסגרת עבור עסקאות בין משקיעים שונים ולמעשה מתקיים מסחר כמו בשוק: יש מוכרים – שנוקבים במחיר שבו הם מעוניינים למכור את המניות שברשותם. יש קונים – שנוקבים במחיר בו הם מעוניינים לקנות, וכאשר יש מפגש במחיר – מתבצעת עסקה.
כיום המסחר בבורסה מתבצע באופן מקוון ואפשר לקנות ולמכור ניירות ערך באמצעות אתר הבנק או באמצעות חשבון ייעודי בבית השקעות.
בישראל פועלת בורסה יחידה לניירות ערך, הבורסה לניירות ערך בתל אביב.
מדדי מניות הם כלי שמשקף את התנודות והמגמות בשוק ההון. המדדים מורכבים ממספר מניות נבחרות, שמייצגות חלק מהשוק או תחום ספציפי בכלכלה. המטרה היא לתת תמונת מצב כללית על השוק.
דוגמאות למדדי מניות מובילים בישראל:
– מדד ת"א 35: מורכב מ-35 חברות הגדולות והנסחרות ביותר בבורסת תל אביב.
– מדד ת"א 125: כולל 125 החברות הגדולות בשוק הישראלי.
ויש גם מדדים סקטוריאליים: מדד מניות הנדל"ן, בנקים, ביטוח ועוד.
בין מדדי המניות בבורסות בחו"ל ניתן למנות את S&P 500 – מדד של 500 החברות הגדולות והמובילות בארצות הברית, הנאסד"ק (NASDAQ) – מתמקד בחברות טכנולוגיה ומהווה מדד חשוב לתעשייה זו ומדד הדאו ג'ונס (Dow Jones) המייצג 30 מהחברות המובילות בארה"ב.
ניתן להשקיע במדדי המניות רכישת קרנות נאמנות המחקות את המדדים ושואפות להשיג תשואה דומה למדדים.
מניה היא יחידת בעלות בחברה. כשאדם קונה מניות בחברה, הוא הופך לבעלים של חלק מהחברה. ככל שהוא קונה יותר מניות, החלק שלו בחברה גדול יותר.מניות מוצעות למכירה כדי לאפשר לחברות לגייס כסף מהציבור. בעזרת ההון שגויס החברות ממנות את השקעותיהן ופעילותן העסקית: פיתוח מוצרים חדשים, רכישת ציוד ותשתיות ייצור, התרחבות לשווקים חדשים ועוד.
הערך של מניה יכול לעלות או לרדת על פי ביקוש והיצע בשוק ההון, מה שמשפיע על תשואת ההשקעה. בעלי המניות יכולים להרוויח כסף מתשלום דיבידנדים (חלק מרווחי החברה) או מעלייה בערך המניות. המסחר במניות נחשב להשקעה בסיכון גבוה, ולכן כי להפחית את הסיכון מומלץ להשקיע לאורך זמן רב או לפזר את ההשקעה במספר מניות או במדד מניות, מה שיביא לפיזור סיכונים והפחתת הסיכון.
ניהול השקעה אקטיבי הוא גישה בה המשקיע או מנהל ההשקעות מנסה להביס את השוק על ידי בחירה פעילה של מניות, אגרות חוב או נכסים אחרים. מטרתו היא להשיג תשואות גבוהות יותר מאשר המדד המתאים. לעומת זאת, ניהול השקעה פסיבי נקרא גם "ניהול מדדי" והוא כולל השקעה בפורטפוליו המחקה את הרכב ותשואות של מדד מסוים, כגון מדד S&P 500. כאן המטרה היא לעקוב אחר השוק, ולא לנסות להביס אותו, ולכן עלויות הניהול נמוכות יותר.
מעבר לעובדה שניהול אקטיבי מצריך ידע ומקצועיות בניתוח בחירת המניות להשקעה, מחקרים הראו שלאורך זמן, רוב ההשקעות האקטיביות אינן משיגות תשואה עודפת, ובפרט כאשר משקללים את דמי הניהול בהשקעה האקטיבית, שלרוב הם גבוהים יותר.
מכשיר השקעה שמקבץ כספם של משקיעים שונים לצורך השקעה משותפת בניירות ערך. לכל קרן יש מדיניות השקעה: באילו אפיקים הקרן משקיעה, מהי רמת הסיכון ועוד. מטרת הקרן להשיא תשואה מקסימלית למשקיעים, בהתאם למדיניות הקרן. זהו כלי השקעה פופולרי, בעיקר עבור משקיעים פרטיים בתחילת דרכם, שיכול לספק גישה מקצועית ומוגנת לשוק ההון.
היתרונות בהשקעה בקרן נאמנות: פשטות השקעה, אין צורך בידע מקצועי הקשור לניהול ההשקעה והאפשרות להשקיע בסכומים קטנים. החסרונות הן: הסתמכות על מישהו אחר שינהל את כספי ההשקעה ועמלות שגובה הבנק או בית ההשקעות המשמשים כמנהלי הקרנות.
מכשיר השקעה המאפשר להשקיע במגוון נכסים תחת תעודה אחת. תעודות סל משקפות את הביצועים של מדד מסוים, סל של מניות, אג"ח, סחורות או נכסים אחרים. כשמשקיעים בתעודת סל, לא רוכשים את הנכסים עצמם אלא נתח בתעודה המסחרית המקשרת לאותם נכסים. זה מאפשר גישה קלה ונוחה למגוון רחב של שווקים ומדדים עם עמלות נמוכות יחסית ונוחות בניהול התיק. תעודות סל מהוות כלי נפוץ למשקיעים הרוצים לפזר את ההשקעות שלהם ביעילות ולהגיב במהירות לשינויים בשוק.
מושגים כלליים
אינפלציה מוגדרת כעליית מחירים מתמשכת, וירידה מתמשכת בערכו של המטבע המקומי.
התופעה יכולה להתרחש עקב גורמים כמו עליית ביקוש, עלות ייצור גבוהה, או הפחתת ערך המטבע. אינפלציה משפיעה על כוח הקניה של הציבור, כך שכל יחידה של מטבע קונה פחות סחורות.
לדוגמא, נניח שיש לך 100 ש"ח והיום אתה יכול לקנות סל מוצרים בסך כסף זה. אם יש אינפלציה של 5% בשנה, תקנה את אותו סל בשנה הבאה, אבל במחיר של 105 ש"ח. ובמילים פשוטות: 100 ש"ח שיש לך היום בארנק, יוכלו לקנות פחות בשנה הבאה.
ריבית זו היא הריבית הבסיסית אותה גובה בנק ישראל מהבנקים המסחריים עבור הלוואות קצרות טווח. היא משמשת כנקודת מוצא לקביעת שאר שיעורי הריביות במשק, כגון ריביות על אשראי לצרכנים ועסקים. ריבית בנק ישראל נקבעת , איך לא, על ידי בנק ישראל ומשתנה בהתאם למדיניות המוניטרית ולמטרות כלכליות, כמו שליטה באינפלציה ועידוד צמיחה כלכלית. שינויים בריבית בנק ישראל משפיעים על מגוון רחב של פעילויות כלכליות ופיננסיות במדינה, ובעיקרן – השפעה ישירה על ריבית הפריים.
ריבית הפריים היא ריבית משתנה, המושפעת מריבית בנק ישראל. ריבית הפריים משמשת את הבנקים המסחריים כנקודת מוצא לריביות על הלוואות ופקדונות ומחושבת על בסיס ריבית בנק ישראל בתוספת מרווח שנקבע על ידי הבנקים. בפועל כלל הבנקים מחשבים את הפריים ב-1.5% מעל ריבית בנק ישראל. בנק ישראל לא קובע את ריבית הפריים הנגבית במערכת הבנקאית, אלא רק מפרסם את ריבית בנק ישראל.
נהוג לסמן את ריבית הפריים באות P.
שוק ההון
נייר ערך המהווה תעודת התחייבות לתשלום חוב. זהו מכשיר פיננסי בעזרתו לווים גופים שונים כסף. בדרך כלל אג"חים מונפקים ע"י ממשלות כדי לגייס כסף מהציבור, אך יש גם אג"חים של חברות ציבוריות.
רמת הסיכון בהשקעה באג"חים נמדדת לפי מידת יציבותם ויכולתם להחזיר את ההחזקה. אג"חים ממשלתיים בדרך כלל נחשבים לבטוחים יותר, אך עדיין קיים סיכון שהמדינה לא תצליח לפרוע את החוב.
ישנם אג"חים המשלמים את הקרן והריבית בסיום תקופת החוב וישנם כאלו המשלמים את הריבית במועדים קבועים לאורך תקופת החוב, ואת הקרן – בסיום. ישנם אג"חים המתחייבים לריבית קבועה, ויש כאלו עם ריבית משתנה.
איגרת החוב נסחרת בבורסה וניתן לקנות ולמכור אותה בלא קשר למועד פירעון "ההלוואה". איגרת חוב היא מכשיר השקעה שנחשב סולידי, בפרט אלו המוצעים ע"י ממשלת ישראל.
הבורסה לניירות ערך היא פלטפורמה פיננסית המאפשרת למשקיעים לקנות ולמכור מכשירי השקעה שונים. בין היתר: מניות, אגרות חוב (אג"ח), כתבי אופציות ועוד. הבורסה יוצרת מסגרת עבור עסקאות בין משקיעים שונים ולמעשה מתקיים מסחר כמו בשוק: יש מוכרים – שנוקבים במחיר שבו הם מעוניינים למכור את המניות שברשותם. יש קונים – שנוקבים במחיר בו הם מעוניינים לקנות, וכאשר יש מפגש במחיר – מתבצעת עסקה.
כיום המסחר בבורסה מתבצע באופן מקוון ואפשר לקנות ולמכור ניירות ערך באמצעות אתר הבנק או באמצעות חשבון ייעודי בבית השקעות.
בישראל פועלת בורסה יחידה לניירות ערך, הבורסה לניירות ערך בתל אביב.
מדדי מניות הם כלי שמשקף את התנודות והמגמות בשוק ההון. המדדים מורכבים ממספר מניות נבחרות, שמייצגות חלק מהשוק או תחום ספציפי בכלכלה. המטרה היא לתת תמונת מצב כללית על השוק.
דוגמאות למדדי מניות מובילים בישראל:
– מדד ת"א 35: מורכב מ-35 חברות הגדולות והנסחרות ביותר בבורסת תל אביב.
– מדד ת"א 125: כולל 125 החברות הגדולות בשוק הישראלי.
ויש גם מדדים סקטוריאליים: מדד מניות הנדל"ן, בנקים, ביטוח ועוד.
בין מדדי המניות בבורסות בחו"ל ניתן למנות את S&P 500 – מדד של 500 החברות הגדולות והמובילות בארצות הברית, הנאסד"ק (NASDAQ) – מתמקד בחברות טכנולוגיה ומהווה מדד חשוב לתעשייה זו ומדד הדאו ג'ונס (Dow Jones) המייצג 30 מהחברות המובילות בארה"ב.
ניתן להשקיע במדדי המניות רכישת קרנות נאמנות המחקות את המדדים ושואפות להשיג תשואה דומה למדדים.
מניה היא יחידת בעלות בחברה. כשאדם קונה מניות בחברה, הוא הופך לבעלים של חלק מהחברה. ככל שהוא קונה יותר מניות, החלק שלו בחברה גדול יותר.מניות מוצעות למכירה כדי לאפשר לחברות לגייס כסף מהציבור. בעזרת ההון שגויס החברות ממנות את השקעותיהן ופעילותן העסקית: פיתוח מוצרים חדשים, רכישת ציוד ותשתיות ייצור, התרחבות לשווקים חדשים ועוד.
הערך של מניה יכול לעלות או לרדת על פי ביקוש והיצע בשוק ההון, מה שמשפיע על תשואת ההשקעה. בעלי המניות יכולים להרוויח כסף מתשלום דיבידנדים (חלק מרווחי החברה) או מעלייה בערך המניות. המסחר במניות נחשב להשקעה בסיכון גבוה, ולכן כי להפחית את הסיכון מומלץ להשקיע לאורך זמן רב או לפזר את ההשקעה במספר מניות או במדד מניות, מה שיביא לפיזור סיכונים והפחתת הסיכון.
ניהול השקעה אקטיבי הוא גישה בה המשקיע או מנהל ההשקעות מנסה להביס את השוק על ידי בחירה פעילה של מניות, אגרות חוב או נכסים אחרים. מטרתו היא להשיג תשואות גבוהות יותר מאשר המדד המתאים. לעומת זאת, ניהול השקעה פסיבי נקרא גם "ניהול מדדי" והוא כולל השקעה בפורטפוליו המחקה את הרכב ותשואות של מדד מסוים, כגון מדד S&P 500. כאן המטרה היא לעקוב אחר השוק, ולא לנסות להביס אותו, ולכן עלויות הניהול נמוכות יותר.
מעבר לעובדה שניהול אקטיבי מצריך ידע ומקצועיות בניתוח בחירת המניות להשקעה, מחקרים הראו שלאורך זמן, רוב ההשקעות האקטיביות אינן משיגות תשואה עודפת, ובפרט כאשר משקללים את דמי הניהול בהשקעה האקטיבית, שלרוב הם גבוהים יותר.
מכשיר השקעה שמקבץ כספם של משקיעים שונים לצורך השקעה משותפת בניירות ערך. לכל קרן יש מדיניות השקעה: באילו אפיקים הקרן משקיעה, מהי רמת הסיכון ועוד. מטרת הקרן להשיא תשואה מקסימלית למשקיעים, בהתאם למדיניות הקרן. זהו כלי השקעה פופולרי, בעיקר עבור משקיעים פרטיים בתחילת דרכם, שיכול לספק גישה מקצועית ומוגנת לשוק ההון.
היתרונות בהשקעה בקרן נאמנות: פשטות השקעה, אין צורך בידע מקצועי הקשור לניהול ההשקעה והאפשרות להשקיע בסכומים קטנים. החסרונות הן: הסתמכות על מישהו אחר שינהל את כספי ההשקעה ועמלות שגובה הבנק או בית ההשקעות המשמשים כמנהלי הקרנות.
מכשיר השקעה המאפשר להשקיע במגוון נכסים תחת תעודה אחת. תעודות סל משקפות את הביצועים של מדד מסוים, סל של מניות, אג"ח, סחורות או נכסים אחרים. כשמשקיעים בתעודת סל, לא רוכשים את הנכסים עצמם אלא נתח בתעודה המסחרית המקשרת לאותם נכסים. זה מאפשר גישה קלה ונוחה למגוון רחב של שווקים ומדדים עם עמלות נמוכות יחסית ונוחות בניהול התיק. תעודות סל מהוות כלי נפוץ למשקיעים הרוצים לפזר את ההשקעות שלהם ביעילות ולהגיב במהירות לשינויים בשוק.
רוצים הרחבה על מושגים נוספים? כתבו לי כאן על אילו מושגים תרצו הרחבה ואוסיף אותם לאתר