למה אני מתנגד לחינוך פיננסי

בשנת 2008 החל משבר כלכלי מהחריפים שאירעו אי פעם והיכה גלים בארה"ב ובכל העולם. שוק המניות בנאסד"ק התרסק, חברות רבות היו על סף קריסה. חלקן פשטו רגל עם חובות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים. נוסף על כך, בארה"ב אנשים רבים איבדו את בתיהם במשבר שנקרא "משבר הסאב-פריים". 

בין הגורמים העיקריים למשבר ניתן למנות בעיקר את התנהגות  ה"כרישים": הבנקים, המוסדיים, הרוגלטור והממשל. אלו חילקו הלוואות (כמעט) לכל דורש ו(כמעט) ללא הגבלה. אבל כמובן שמי ששילם את המחיר הוא האזרח הקטן.

בעקבות המשבר, נשיא ארה"ב דאז, ג'ורג' בוש הבן, הורה על הקמת מועצה לאומית בנושא אוריינות פיננסית. מטרת צעד זה היתה להקנות לאזרחים כלים וידע להתנהלות כלכלית נבונה. לכאורה צעד חכם: נלמד את האזרח להבין בפיננסים, והוא יסתדר בכוחות עצמו ולא יפול לנטל על הממשל.

מהי אותה אוריינות פיננסית שהממשל רוצה ללמד אותנו, האזרחים? אוריינות פיננסית כוללת מספר קטגוריות כגון: יכולת לנהל ענייני כספים אישיים, מיומנות בקבלת החלטות כלכליות מתאימות, ידע אודות מושגים פיננסיים והיכולת ליישם ידע הקשור לאותם מושגים, ותכנון יעיל המותאם לצרכים כלכליים עתידיים. אכן, נשמע טוב ומועיל לאזרח ולמדינה.

האם חינוך פיננסי באמת מביא לשגשוג כלכלי? 

אפשר לשער שחינוך פיננסי תורם במספר מישורים:  מי שרוכש ידע וכלים פיננסיים ינהל את תקציב משק הבית שלו בצורה טובה יותר, לא יקלע לסחרור של חובות והלוואות וגם יחסוך לעתיד. בצורה כזו הוא תורם לצמיחה במשק, ושוב, לא יהפוך לאזרח חסר-כל ויפול לנטל על הממשל ועל החברה.

אך כגודל הציפיה כך גודל האכזבה. מחקר עומק סקר כ 200 מחקרים על הקשר בין חינוך פיננסי להתנהלות כלכלית נכונה. המסקנה היתה חד משמעית: אין כל קשר סיבתי בין השניים. כל הלימודים, הקורסים, ההכשרות המקיפות שנעשו – הצביעו על הבדל של  0.1% בהתנהלות הפיננסית של משקי הבית שהשתתפו במאות המחקרים.

מחקר נוסף הראה כי קורס מקוצר בהיקף של שש שעות לימוד , לא גרם לשינוי הרגלים מעבר לעשרה חודשים. גם תלמידים שלמדו קורס ממושך יותר, כזה הנמשך על פני סמסטר שלם, לא שינו את חייהם. התועלת שהפיקו ממנו התלמידים התבטלה בתוך כשנה וחצי, ולאחר מכן חזרו הסטודנטים להתנהל כבעבר, כמו בורים פיננסים. 

במילים אחרות, צריך לומר את האמת: אין קשר בין חינוך פיננסי כמו שהוא נתפס אצל רוב האנשים להתנהלות כלכלית נכונה ורווחה כלכלית.

הסיבות לכישלון החינוך הפיננסי

ישנן מספר סיבות לכישלון של החינוך הפיננסי. הסיבה העיקרית היא גיל המשתתפים. בעוד הממשלה (גם בישראל) החליטה שיש ללמד חינוך פיננסים רק בגיל התיכון, צריך לומר את האמת – נושאים אלו די משעממים את המתבגר הממוצע.

הנוער לא עובד באופן קבוע ולא מכניס משכורת של אלפי ש"ח בכל חודש. אז מה כבר יש לחסוך מזה או להשקיע? כשמדברים איתם על פנסיה זה מעלה אסוציאציות של קשישים. כשמנסים להקנות להם הרגלים של צרכנות נבונה – הם עסוקים באייפון החדש.

באופן פרדוקסלי הממשלה מתקצבת חינוך פיננסי לתלמידי תיכון, אבל התכנים המועברים יהיו רלוונטיים עבורם רק כעבור 10 שנים. ומה בדיוק יזכרו מהשיעורים שלמדו? לא הרבה. 

חנוך לנער על פי דרכו

כתב שלמה המלך בספר משלי: "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ". לכל תלמיד צריך לגשת בדרכו שלו, ברמה שהוא יכול לקלוט ולהבין. והתוצאה של חינוך זה?  "גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה" – גם כאשר יגדל ויתבגר – הוא לא ישכח את אשר למד בצעירותו. 

לא דומה ילד בן 5 שצועק בחנות "אמא תקני לי"  לתלמידה בכיתה ו' שיוצאת עם חברות פעמיים בשבוע.

לא דומה החייל עם משכורת צנועה לסטודנט שנה שניה בחוג למדעי המדינה.

וודאי אלו האחרונים אינם דומים לאנשים בתחילת דרכם כשכירים או עצמאים, או כאלו שהקימו משפחה ויש להם  ילדים. כל אחד צריך השכלה פיננסית שונה. 

חינוך פיננסי לא מיועד רק לתיכונסטים או סטודנטים. יש להתאים את החינוך הפיננסי לכל גיל. החל מביה"ס היסודי, עובר דרך תיכון וחיילים בצבא דרך אוכלוסיה "רגילה" בגילאי 30+ וכן הלאה.

חינוך? לא בבית ספרנו!

בואו נשחק במשחק אסוציאציות. על מה אתם חושבים כשאומרים לכם את המילה "חינוך"? תתחילו לזרוק מילים. מורים,  תלמידים, בית ספר. עוד? שיעורים, חוק חינוך חובה, משעמם, חינוך זה תפקיד של ההורים, חינוך זה משהו שמחייבים אותנו. המילה "חינוך" מתייחסת לתהליך מתמשך של למידה שבו האדם רוכש ידע.

איפה אנחנו פוגשים את "החינוך" בחיי היום יום? בבית, כדוגמת חינוך לחיים שמקבלים דרך ההורים, ובמסגרות חינוך: גן, בית ספר, חטיבה ותיכון. בתהליך החינוך על האדם להיות פסיבי ולספוג את החינוך – את הידע – ממי שאמון על החינוך.

כאשר אנחנו מצפים ממשרד החינוך לכלול במערכת השעות שיעורים של חינוך פיננסי – באופן אינטואיטבי אנחנו מעבירים את האחריות מצד התלמיד לצד המחנך. יבוא המורה וילמד את רזי הכלכלה.  עצם העובדה שאנחנו ממתגים את הנושא כחינוך – הרי שלתלמידים תהיה נטייה לא לקחת אחריות על תהליך הלמידה.

כדי להשלים את התמונה, נחזור רגע למשחק האסוציאציות: על מה אתם חושבים כשאומרים את המילה "השכלה"? השכלה כללית, השכלה אקדמאית, השכלה פורמלית ובלתי פורמלית. לא במקרה חינוך מתקשר עם בית הספר והשכלה מתחברת עם האקדמיה. ובאקדמיה, האחריות לתהליך הלמידה מוטלת על התלמיד, לא על המרצה-המלמד.

במאה העשרים ואחת מי שרוצה לרכוש השכלה פיננסית, כל האפשרויות פתוחות בפניו. כל המידע קיים ונפוץ באינטרנט (כולל בלוג זה) ומתאים לכל רמה: ממתחילים ועד סופר מקצוענים.

הדרך הנכונה היא לא להטיף לחינוך פיננסי, אלא לעודד השכלה פיננסית. 

אני מתנגד לחינוך פיננסי בבית הספר שמסביר לתלמידים על תלוש המשכורת, הפרשות לפנסיה, מיסים ושאר דברים שלא נדרשים בגיל זה. אבל, אני בעד ללמד ולעודד התנהלות צרכנית נכונה, ללמד על הקטנת הוצאות והגדלת הכנסות, להסביר על החשיבות של חסכון וריבית דריבית. 

אני מתנגד לרעיון שאחריות המדינה לדאוג לחינוך פיננסי בצורה של "כפייה" ומסגרות כדוגמת שיעורי חובה בתיכון, אבל בעד לאפשר מידע נגיש לאזרחים (קחו לדוגמה את אתר גמלנט ופנסיה-נט להשוואת ביצועים של קרנות הפנסיה, מחשבון ביטוח רכב ועוד כלים ממשלתיים שמסייעים להתנהלות כלכלית נכונה).

איפה מתחילה הדרך להתנהלות כלכלית נכונה?

בראש ובראשונה כדאי להפנים שהאחריות היא עלינו. אם לא נשאף לפתח את האינטליגנציה הפיננסית שלנו, אף אחד לא יאכיל אותנו בכפית, בטח לא בכפית של כסף.

מי שעתידו חשוב לו ובפרט עתידו הכלכלי, עליו לרכוש השכלה פיננסית בעצמו. ומי מכם שיש לו ילדים – זו האחריות שלכם לתת להם כלים וידע פיננסי המותאם לרמה שלהם בכל גיל וגיל. לחשוף אותם להוצאות והכנסות, ללמד אותם לחסוך, להקנות ידע בתחום הפיננסיים וכיו"ב.

מהתיאוריה לפרקטיקה, פינת התכל'ס: 

עשו לכם הרגל קבוע: האינטרנט עמוס במידע שיעזור לכם לפתח את האינטליגנציה הפיננסית שלכם. החל מאתרים כלכליים מקצועיים (גלובס, כלכליסט, דה-מרקר) דרך בלוגים של אנשי מקצוע וחובבים וכמובן גם פודקאסטים.

אל תנסו ללמוד הכל בבת אחת. חלקו לכם את החומר לפי נושאים, והקדישו מספר שבועות ללימוד של כל תחום: התחילו מהדברים שיש להם השפעה מכרעת על עתידכם: פנסיה, קופת גמל וקרן השתלמות. המשיכו בתחומים שיסייעו לכם בצמיחה כלכלית: ניירות ערך (מניות וקרנות נאמנות) בארץ ובחו"ל, קופות גמל להשקעה ובין לבין העשירו את הידע שלכם בבלוגים שיתנו לכם "זרקור" על נושאים חדשים כגון נדל"ן, השקעות אלטרנטיביות, ועוד.

אל תסתפקו רק בלמידה. תכננו לכם תוכנית עבודה לכל אחד מנושאים אלו , והתחילו לפעול:. עקבו אחר ההוצאות וההכנסות שלכם ודאגו שההוצאות יהיו קטנות יותר מההכנסות וכך תפנו לכם כל חודש סכום להשקעה. היפגשו עם סוכן הביטוח שלכם בעבודה ושפרו את תנאי החסכון הפנסיוני וקרן ההשתלמות שלכם. שבו עם יועץ ההשקעות בבנק והתחילו להשקיע באופן מדוד בשוק ההון. שיהיה בהצלחה!