ביוני 2011, צעיר בן 25 מבני ברק בשם איציק אלרוב החליט שנמאס לו. הפיקוח על מחירו של גביע קוטג' הוסר, תנובה העלתה את המחיר שוב ושוב עד שהגיע ל 8 ש"ח. בכך השלימה תנובה עליית מחירים "זוחלת" של כ 50% בתוך 3 שנים.
איציק טען שלא הגיוני שמוצר בסיסי עולה כל כך הרבה. הוא פתח קבוצת מחאה בפייסבוק וקרא לחרם צרכנים על תנובה, מחאה שנודעה בשם "מחאת הקוטג'". הדיון הסוער סביב מחיר הקוטג' התרחב והצית מחאה ציבורית על יוקר המחיה בישראל.
רבים מאיתנו משווים מחירים בחיי היום-יום. קונים חכם בסופר, בודקים מחירים בזאפ, מתדלקים בתחנת דלק זולה כדי לחסוך 20 אגורות לליטר. ויש עוד דוגמאות.
למעשה, אנחנו פותחים שבע עיניים כדי לחסוך שקל פה שקל שם. אבל דווקא כשמדובר בחיסכון הגדול של חיינו – אנחנו מתעלמים באלגנטיות.
מכירים את זה שפעם בשלושה חודשים אנחנו מקבלים לתיבת הדואר את הדו"ח התקופתי מקרן הפנסיה? שמים אותו יחד עם כל המכתבים לטיפול ואחרי כמה שבועות, מתייקים אותו אחר כבוד בקלסר (הדו"ח עדיין סגור במעטפה , כמובן). היום, המצב יותר פשוט: הדו"ח מגיע ישירות לתיבת המייל שלנו ובלחיצת כפתור מעבירים אותו לארכיון. ללא רגשות אשם כמובן.
כשמדובר בקוטג' או במוצר אחר בסופר, כל שקל חשוב. כשקונים סלולרי או גאדג'ט חדש, משווים מחירים באינטרנט כדי לחסוך כמה עשרות שקלים. דווקא בחיסכון של החיים שלנו (תרתי משמע) אנחנו טומנים את הראש בחול: לא בוחרים את המסלול המתאים, לא בודקים את דמי ניהול שאנחנו משלמים (ספוילר: סכום שיכול להגיע לחצי מיליון ש"ח!), לא בודקים את ביצועי הקרן לאורך זמן, לא משווים תשואות, ומפגינים אדישות אל מול 1,500,000 ש"ח. מהו החיסכון של החיים שלנו? הפנסיה כמובן.
למה זה כל כך חשוב?
הסכום שיצטבר לנו בקרן הפנסיה הוא חשוב מאוד; ממנו ייגזר סכום הקצבה החודשית שתהיה לנו לאחר גיל הפרישה. בעזרת פעולות פשוטות שנעשה (או שלא נעשה) נחרוץ את גורלה של ההכנסה החודשית שלנו שממנה נתקיים. האם היא תהיה 7,000 ₪ לחודש או 12,000 ₪ לחודש.
יש מספר פרמטרים המשפיעים על הסכום שיצטבר בחיסכון הפנסיוני:
- מסלול השקעה
- דמי הניהול
- ביצועי הקרן
- משך תקופת החיסכון
בואו ונראה כיצד ניתן למקסם את החיסכון הפנסיוני ונראה שזה בכלל לא מסובך.
בחירת מסלול ההשקעה המתאים
בין אם אתם חובבי סיכון ובין אם אתם שונאי סיכון, השאלה הזו אינה רלוונטית כשמדברים על חיסכון פנסיוני.
כאן אין שאלה כלל וכלל. בגיל צעיר – החיסכון צריך להיות במסלול אגרסיבי ככל האפשר, עם חשיפה של 100% למניות. למה? כי סיכון ותשואה הם חברים טובים. כשהסיכון עולה, בד"כ התשואה עולה, ולהיפך: כאשר הסיכון נמוך, התשואה נמוכה אף היא.
נסו להשוות בין ביצועים של מניה קטנה, שיכולה להניב תשואה של עשרות אחוזים בשבוע (ומנגד, גם הפסדים של עשרות אחוזים בשבוע) לעומת השקעה באג"ח סולידי ויציב או פק"מ בבנק (0.1% תשואה שנתית בבנק, או כ 2% באג"ח).
אבל מסלול עם סיכון הוא…. מסוכן. לא?
החוסך הצעיר יחווה ככל הנראה 2-3 משברים כלכליים מגיל 25 עד גיל 50. אלא שלאחר כל משבר באה צמיחה ושוק ההון מתקן חזק למעלה. לכן, אם השקעתם את כספי הפנסיה שלכם באפיק מנייתי וספגתם משבר, אין מה להיבהל או להילחץ.
אין טעם להסיט כספים ממסלול אחד לאחר אחרי שהבנתם שיש מפולת, כי כנראה מאוחר מדי. תהיו חזקים, הימנעו מקריאת כתבות מלחיצות ותתנתקו מדיווחים שוטפים בחדשות שמספרים על התרסקות הבורסה.
דפדפו להיסטוריה ותראו מה קרה לבורסה בתחילת 2020, עם פרוץ משבר הקורונה. מה קרה לאחר המשבר בשנת 2008, או ב 2000, או בכל משבר אחר. ייקח זמן עד שהשוק יחזור לאיתנו. זה יכול לקחת שנה, שנתיים, ואפילו חמש שנים אבל תזכרו שאנחנו מדברים על השקעה לטווח ארוך.
משבר 2008 והתיקון שהגיע אחריו (מקור: אתר הבורסה לני"ע)
אם תבחרו במסלול סולידי בגילאים אלו אולי זה יעזור לכם לישון טוב בלילה, אבל זה בהחלט יגרום לכם נדודי שינה בגיל 60-70 כשתגלו שההכנסה הצפויה לכם בגיל פרישה היא כ 50% מהשכר שהשתכרתם לפני הפרישה. כן, הישראלי הממוצע יעבור ביום אחד ממשכורת של 10,000 ש"ח לקצבת פנסיה של 5,000 ש"ח.
עד גיל 50 יש לכם סיכוי להשיג תשואה טובה מאוד על החיסכון, וזו תגיע בתמורה ללקיחת סיכונים מחושבים.
ומה בגיל 50? זה הזמן להוריד הילוך. 10-15 שנה לקראת פרישה זה הזמן לצמצם סיכונים ולעבור למסלולים סולידיים יותר.
אפשר לעבור למסלול כללי או גמיש, המשלב בעיקר השקעה באפיקים סולידיים עם חשיפה של עד 30% למניות. כך, גם אם יבוא משבר, אנחנו נהיה חשופים רק במעט ולא נאבד עשרות אחוזים מהחיסכון הפנסיוני שלנו.
בנוסף, גם אם כשנהיה בגיל 55 יהיה משבר, יש סיכוי טוב שתוך פרק זמן של שנים בודדות אנחנו נהיה כבר אחרי התיקון ואחרי מחיקת ההפסדים.
ובגיל 60, ניחשתם נכון. אין זמן פציעות, אין זמן לחכות לתיקון או ליציאה ממשבר. בשלב זה של החיים כדאי לעבור למסלול סולידי המשקיע בעיקר באג"ח. התשואה לא תהיה גבוהה, וצפויה לעמוד על אחוזים בודדים בשנה, אך יחד עם זאת, אנחנו מצמצמים את הסיכון למינימום.
המודל הצ'ילאני עושה עלייה
המודל של התאמת רמת הסיכון לגיל החוסך תוכנן ויושם לראשונה בשנות השמונים בצ'ילה, ומכאן שמו.
בישראל, במשך שנים היה נהוג לבחור קרן פנסיה ומסלול השקעה בפעם הראשונה שהמעסיק פתח עבורנו קרן פנסיה. עם השנים, "רצנו" עם המסלול הזה כל שנות עבודתנו עד הפרישה.
כאמור, אנחנו לא אוהבים לעסוק בפנסיה והכי נוח לעשות מה שממליצים האח/החברה/השכנים, וכך רוב הישראלים בחרו להשקיע ב"מסלול כללי" או "מסלול גמיש". מסלולים אלו משקפים מדיניות השקעה המשלבת אג"ח (רכיב סולידי) ומניות (רכיב מסוכן).
למסלול הכללי יש שני חסרונות עיקריים:
- בגיל צעיר, רוב הכסף מושקע באפיקים סולידיים, ורק חלק קטן ממנו מושקע במניות. כמובן שהתשואה בהתאם, ולכן לא מיקסמנו את השנים בהן אנחנו יכולים לקחת סיכונים (זכרו, עד גיל 50 יש "זמן פציעות" ואפשרות לתקן נפילות) .
- החיסרון השני פוגש אותנו בגיל 55-60 והלאה: כאמור, חלק מהכסף מושקע במניות. אם שנתיים שלוש לפני פרישה, יגיע משבר כלכלי – החיסכון שצברנו עלול להיחתך בעשרות אחוזים, ולא בטוח שנספיק "להיות במשחק" עד שיגיע התיקון.
ומה המצב היום? משבר 2008 הוכיח שוב כי הצעירים – לא ניזוקו בטווח הארוך, ומי שלקראת פנסיה -הפסיד ובגדול, ולמעשה משבר זה היה אחד הזרזים לדיון ביישום מודל השקעה תלוי גיל.
בשנת 2016 נכנסה לתוקף הנחיה המחייבת את קרנות הפנסיה בישראל להשקיע את כספי העמיתים במסלול השקעה מותאם גיל, כאשר יש חלוקה לארבע קבוצות :
- מסלול השקעה לחוסכים מתחת לגיל 50
- מסלול השקעה לחוסכים בגילאי 50 עד 60
- מסלול השקעה לחוסכים בגילאי 60 ומעלה
- מסלול השקעה למקבלי קצבה
בפוסט הבא נעסוק בפרמטרים נוספים להשוואה בין קרנות הפנסיה: דמי ניהול, תשואה ומשך זמן החיסכון.
מהתיאוריה לפרקטיקה, פינת התכל'ס:
יישום המודל ה'ציליאני בארץ נכנס לתוקף ב 2016 עבור חוסכים חדשים בלבד. אם אתם צעירים ונמצאים במסלול הלא נכון, אתם עלולים לא להרוויח (כלומר: להפסיד) הרבה מאוד כסף. לחלופין – אם אתם לקראת פרישה וחוסכים במסלול אגרסיבי – החיסכון שצברתם נמצא בסיכון.
בין אם אתם חוסכים ותיקים או חוסכים חדשים – בדקו בדו"ח התקופתי או באתר האינטרנט של קרן הפנסיה שלכם באיזה מסלול השקעה אתם נמצאים. לא מבינים בזה יותר מדי? נראה לכם כמו סינית? היפגשו עם סוכן הביטוח שלכם או היועץ הפנסיוני שמנהל עבורכם את קרן הפנסיה ובדקו באיזה מסלול אתם נמצאים והאם זה המסלול הנכון עבורכם.
בכל מקרה, כל שינוי במסלול ההשקעה מומלץ לעשות רק לאחר התייעצות אישית ופרטנית עם יועץ מקצועי.