"זמן שווה כסף", את זה כולם יודעים לדקלם. אבל מה שרוב האנשים לא יודעים, שהרבה זמן, שווה הרבה מאוד כסף.
תשאלו את אלברט איינשטין, מגדולי המדענים בכל הזמנים. כך אמר: "ריבית דריבית היא הפלא השמיני בתבל. מי שמבין זאת, מרוויח. מי שלא – משלם."
איך עובדת ריבית דריבית?
כשאומרים ריבית דריבית אנחנו מתכוונים לריבית של הריבית. כלומר הריבית נצברת לא רק על הקרן שהפקדנו בהתחלה, אלא נצברת גם על הריבית שהרווחנו. איך זה עובד? נתחיל בדוגמה פשוטה:
בתחילת השנה אני מפקיד 10,000 ₪ בהשקעה דמיונית שמניבה לי 10% בשנה. כעבור שנה, יצטבר לי סכום של 1,000 ₪, כריבית על ההשקעה. נניח שאני מושך את הרווח שצברתי ומתחיל את שנת ההשקעה השניה שוב עם 10,000 ₪. גם בתום השנה השניה יהיו לי 1,000 ₪ שנצברו כרווח על ההשקעה. וכך, אם אשקיע 10,000 ₪ ובתום כל שנה אמשוך את הרווחים, כעבור 10 שנים אקבל בסה"כ 20,000 ש"ח: ההשקעה המקורית בסך 10,000 ₪ ובנוסף צברתי ומשכתי רווחים בסך 10,000 ₪.
עכשיו נבחן תרחיש שני. לא נמשוך את הרווח שנקבל מההשקעה בתום כל שנה, אלא נצרף אותו להשקעה שמניבה 10% בשנה. בתום השנה הראשונה, נרוויח 1,000 ₪ שיצטרפו כאמור לסכום המקורי. וכך בתחילת השנה השניה, יש בקופה כבר 11,000 ₪.
את השנה השניה התחלנו עם 11,000 ₪, ונסיים אותה עם 12,100 ₪. את השנה השלישית נתחיל עם 12,100 בקופה ונסיים אותה עם 13,310. בתום השנה הרביעית יהיה לנו סכום של 14,641 ₪. וכעבור 10 שנים בסה"כ… 25,937 ₪.
כאמור, בתרחיש הראשון, אם אני מושך את הרווח מדי שנה, הרווחתי במצטבר 10,000 ₪. ואילו בתרחיש השני, אם אני מחכה בסבלנות ומצרף את הרווח השנתי להשקעה, ארוויח בסוף התקופה כ 16,000 ₪, שהם 60% יותר מאשר בתרחיש הראשון.
זמן שווה כסף. הרבה כסף
בואו נראה איך הרבה זמן שווה הרבה יותר כסף: שני חבר'ה צעירים בני 20, האחד חושב על היום והשני על המחר.
הראשון, חי בכיף, מתפנק – נקרא לו "פזרני". השני, גם חי בכיף, אבל רואה רחוק, נקרא לו "משקיעני". שמע משקיעני על הפלאות שעושה ריבית דריבית ובגיל 20 מחליט להפקיד כל חודש 500 ₪ בהשקעה שתניב לו תשואה של 7% בשנה. שוב, הפקדה חודשית סבירה, לא סכום שיעשה אותו פחות מאושר מדי חודש או יפגע לו ברמת החיים.
אצו רצו השנים, וכעבור 20 שנה נפגשו החברים.
ידידנו הראשון – פזרני – מספר שהוא נהנה מהחיים, מרוויח משכורת ממוצעת ויחד עם זוגתו הם משתכרים 20,000 ₪ נטו.
מספר לו חברו משקיעני, שגם הוא וזוגתו מכניסים סכום זהה, אבל מפרישים בכל חודש 500 ₪ להשקעה.
פזרני מגלה להפתעתו שהוא וחברו נוסעים ברכב בשנתון זהה, גרים בדירות שוות ערך, ולקחו משכנתא דומה… ההבדל מסתכם בעוד יציאה למסעדה או בגד חדש כל חודש, לטובתו.
מפה לשם – משקיעני , "הרואה רחוק", מספר כי הצטברו לו בחשבון הבנק למעלה מ 250,000 ₪. רבע מיליון ש"ח, וכל זה בהפקדה חודשית 500 ₪ לחודש.
שמע על כך פזרני, והחליט לאמץ את השיטה. אלא, שכמו ישראלי מצוי הוא רוצה להשוות עם ידידו, ולכן החליט להכפיל את הסכום החודשי. מעתה יפקיד כל חודש 1,000 ₪ ב 20 שנה הקרובות.
אצו רצו השנים ושוב נפגשו החברים, בגיל 60. ושניהם לא תאמינו, חיים כמעט אותו דבר… ומה המצב בחשבון הבנק?
כעבור 40 שנה…
פזרני הפקיד 1,000 ₪ בחודש, למשך 20 שנה. סה"כ הפקדות של 240,000 ₪ ויחד עם תשואה פנטסטית לאורך 20 שנה, יש לו היום בבנק למעלה מ 500,000 ₪. חצי מיליון ש"ח! לא רע בכלל…
ומה עם משקיעני אתם שואלים? המשיך להפקיד רק 500 ₪ בחודש, ובתום 40 שנה גם ההפקדות שלו מסתכמות ל 240,000 ₪. אלא שאצלו הזמן משחק תפקיד, ובגדול. ידידנו המשקיען יוצא מהבנק עם למעלה מ 1,250,000 ₪! כן, מיליון ורבע ש"ח, לא פחות ואפילו קצת יותר.
שני אנשים. האחד השקיע במשך עשרים שנה וגרף חצי מיליון ש"ח. השני – השקיע אותו סכום במצטבר – אבל ההשקעה נפרשה על פני 40 שנה וכך גרף מיליון ורבע ש"ח, למעלה מפי 5 מהקרן שהפקיד.
אני מצרף גרף להמחשה, כי תמונה אחת שווה אלף מילים:
אכן פלא. איינשטיין הזה באמת גאון.
מהתיאוריה לפרקטיקה, פינת התכל'ס:
איך מיישמים השקעה לאורך זמן, עם תשואה ממוצעת של כ 7% בשנה? איך משקיעים בלי להתעסק עם קניה ומכירה, בלי לזכור לעשות פעולות כל חודש?
שאלו בבנק שלכם או בבית ההשקעות על קרנות סל או קרנות נאמנות מחקות מדד. אלו מכשירי השקעה שמחקים את התנהגות המדדים המובילים (למשל: ת"א 35, ת"א 125, s&p 500 וכיו"ב). כאשר מדברים על השקעה לאורך זמן – עשור ומעלה – מדדים מובילים אלו צפויים להשיא תשואה ממוצעת של כ 7% בשנה. זכרו לבדוק על דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות אחרות החבויות בקרן או כל מכשיר אחר שתשקיעו בו.